אינטרסוריה מס 3 – קטר – סעודיה או איראן?

מה קרה במזרח התיכון שהחזיר את הרוסים אליו וביתר דגש לסוריה? מדוע היה כה חשוב לסורים לתת בחכירה לרוסים שטח כה חשוב כמו בנמל בטרטוס ובשדה התעופה הסמוך אלחמימים למשך 50 שנה? איך זה שלארה״ב, המעצמה הדמוקרטית הגדולה והחזקה בעולם, אין אסטרטגיה ברורה במזה״ת, והיא מובלת בידי מציאות שמשרטטות מדינות כמו סעודיה ואיראן, ואילו אנחנו בישראל, מתבוננים ומתכוננים לכל תרחיש, שהרי במזרח התיכון תרחישים מתרחשים מהר, מהר מידי.

שאלתי לפני כמה חודשים חבר פרלמנט רוסי, מהי האסטרטגיה הרוסית באזור, והוא מיהר להשיב מבלי למצמץ : ״היפוכה של האסטרטגיה האמריקאית… ״ וכשהערתי שזו האמריקאית, לא לגמרי ברורה, חייך הרוסי ואמר : ״נכון, להם אין אסטרטגיה ולכן לנו יש…״

אלא שאותנו הישראלים, מעניין האינטרס שלנו בכל הסמבטיון הסורי-עיראקי. אנחנו צופים בדאגה לעבר השחקן השלישי שבסיפור- איראן. המדינה שהגדירה עצמה כאויבת לנו, איראן, הפכה למעצמה אזורית ומשמשת בסוריה ככח הקרקעי,‏ Boots on the Ground של רוסיה.

צחוק הגורל הוא (או צחוק המזה״ת), שאיראן משמשת באותו תפקיד בעיראק, אך עבור האמריקאים שם מצופה מהם לייצב את המשטר לאחר יציאת צבא ארה״ב מעיראק בעידן הנשיא אובמה.
המשמעות עבורנו היא שמדינת האויב שלנו, מחוזרת על ידי שתי המעצמות המובילות בעולם משום שהיא משרתת את האינטרס של כל אחת מהן, למרות ששתיהן רואות באיראן מדינה סוררת ובעייתית (מי יותר ומי פחות).

אלא שבאזורנו בלי תפניות אי אפשר. את התפנית הדרמטית בחודשים האחרונים מספקות סעודיה, מצרים ועוד מדינות מפרץ. בידוד קטר (חצי אי שמחובר ליבשה בגבול שכולו סעודיה), הוא ללא ספק קריאת התיגר המשמעותית ביותר על מדיניות איראן בעולם הערבי. אמנם קטר אינה סוריה וגם לא עיראק, אך עושרה והשפעתה בעולם הערבי והמוסלמי הם ללא שום יחס לגודלה ( קטר היא למעשה מדינה של 2.5 מיליון תושבים שמתוכם כ 300 אלף בלבד הם קטרים מקוריים (אצליין). השוטרים במדינה הם תושבים נחותים ביחס לקטרים האצליין ולכן אינם יכולים לטפל בהם.

חזית זו של מדינות ערביות מובילות, כמו סעודיה ומצרים, הינה ארוע נדיר ביותר ובעל משמעות רבה. זוהי בעצם פעולה מדינית ( העשויה להפוך לצבאית ), בעלת משמעות גם כנגד איראן, שעימה יש לקטר יחסים קרובים. בין אם קטר תיענה לדרישות סעודיה ובין אם תימלט אל זרועות הדב האיראני, כמו עיראק וסוריה, הצעד הסעודי-מצרי מהווה איתות ברור לאיראן השיעית, שהעולם הערבי הסוני לא מתכוון לצפות מהיציע במהלכים האיראניים במדינות ערב.

חום יולי אוגוסט, הוא כבר לא רק עניין של מזג אויר או שיר. הוא הופך לשריר במלוא מובן המילה